זהו מסמך עליו חותם האדם שרוצה להעניק סמכות (וכלשון החוק: "ממנה") לאדם אחר (וכלשון החוק: "מיופה כוח") שיחליט במקומו בעודו בחיים, בעניינים רפואיים, אישיים ורכושיים, במצב בו הוא מאבד את כשרותו המשפטית (מצב בו האדם לא יכול להחליט על עניינו בעצמו).
מסגרת נורמטיבית
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 – פרק שני 1
זהו מסמך עליו חותם האדם שרוצה להעניק סמכות (וכלשון החוק: "ממנה") לאדם אחר (וכלשון החוק: "מיופה כוח") שיחליט במקומו בעודו בחיים, בעניינים רפואיים, אישיים ורכושיים, במצב בו הוא מאבד את כשרותו המשפטית (מצב בו האדם לא יכול להחליט על עניינו בעצמו).
זהו מסמך הקובע כיצד יחולק רכושו של אדם לאחר פטירתו.
מדובר בשני מסמכים שכל אחד נועד לתקופה אחרת ולמטרה אחרת: יפוי כוח מתמשך – מאפשר למייפה הכוח לתת סמכות למיופה הכוח לפעול בשמו בעודו בחיים. צוואה – לעומת זאת, קובעת כיצד יחולק רכושו של אדם לאחר פטירתו.
באופן עקרוני, עם פטירתו של הממנה, יפוי הכוח בטל. למרות האמור למיופה הכוח לענייני רכוש, יש סמכויות מסוימות בהם הוא יכול להמשיך לפעול בשמו ובממונו של הממנה גם לאחר פטירתו, אלא אם כן הממנה קבע אחרת, וכל עוד אין גורם אחר שהוסמך כדין לטפל באותם עניינים ולמשך תקופה שלא תעלה על 90 ימים, אף בלא פנייה לבית המשפט (ס' 32כד(ב) לחוק).
המצבים בהם יפוי הכוח יישאר בתוקף לאחר פטירת הממנה (למשך 90 יום בלבד): תשלומים שוטפים שניתנו לממנה בתקופת יפוי הכוח המתמשך; תשלום הוצאות סבירות לקבורה ואבלות; לנהל נכס מושכר או עסק הדורש ניהול שוטף.
כן. וזאת משום שיפוי כוח מתמשך לא יחול לאחר פטירתו של אדם (אלא רק ל-90 יום וגם זה לפעולות רכושיות ספציפיות מאוד).
כן. וזאת משום שצוואה קובעת כיצד יחולק רכושו של אדם לאחר פטירתו ולא קובעת מי ינהל את ענייניו של אדם (רפואיים/אישיים/רכושיים) בשעה שהוא איבד את הכשרות המשפטית שלו.
לא. אין קשר בין המסמכים. יפוי כוח מתמשך – דן בשימוש ברכוש בחייו של מייפה הכוח, וצוואה – דן בשימוש ברכושו של אדם לאחר פטירתו.
לא. אין קשר בין המסמכים.
לא. אין קשר בין המסמכים.
לא. אין קשר בין המסמכים.
ביפוי הכוח המתמשך – אדם יכול להחליט בעודו בחייו, מתן מתנה בסכום כסף מוגדר שיועבר לאדם מסוים, בתנאים מסוימים.
בצוואה – אדם יכול להחליט כי לאחר פטירתו, סכום מסוים יועבר לאדם אחר שאינו האדם שהוגדר ביפוי הכוח המתמשך.